החלטה בתיק ע"א 8380/03

מבוא

1.        במסגרת הערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' גריל) מיום 9.9.02, בת.א. 1517/95, בה נקבעה חבותה של המבקשת לפיצוי המשיב 1 בגין פציעתו בתאונת-דרכים, וכן על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.8.03, בו נקבע, כי גובה הפיצוי למשיב 1 יהיה בסכום כולל של 703,000 ש"ח, הוגשה הבקשה הנוכחית להורות על עיכוב ביצועו של פסק-הדין. 

הרקע

2.        המשיב 1, סאמר עבדאלולי (להלן: המשיב), נפצע בתאונת דרכים שארעה לו ביום 6.9.1994, כאשר הטרקטור בו נהג התהפך עליו.

3.        המשיב הגיש לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפיצויי נזיקין עקב התאונה שארעה לו כנגד הבעלים של הטרקטור, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ וקרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

4.        המבקשת, קרנית, כפרה בחבותה לפצות את המשיב, ולכן פוצל הדיון כך, שבשלב ראשון נשמעו הראיות בשאלת החבות.

5.        ביום 9.9.02 ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה, בה נקבע, כי המשיב זכאי לקבל פיצוי מקרנית בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה הנדונה. ביום 5.8.03 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי בסכום כולל של 703,000 ש"ח.

6.        עם מתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין.

7.        בית-המשפט המחוזי (כב' השופט י' גריל) הורה, ביום 25.9.03, על עיכוב ביצוע חלקי, במובן זה שהמבקשת תעכב ברשותה סכום של 250,000 ש"ח מתוך סך-כל הסכום שנפסק לזכות המשיב.

8.        על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור לבית-משפט זה, כשעיקר הטענות בו מתמקדות הן בשאלת חבותה כלפי המשיב והן בגובה הפיצויים בהם חויבה, כשבמסגרתו הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, במלואו. את בקשתה לעיכוב ביצוע סומכת המבקשת על שתיים: ראשית, המבקשת טוענת, כי סיכוייה להצליח בערעור טובים. שנית, לטענת המבקשת, אם בקשתה לעיכוב ביצוע תידחה, ייגרם לה נזק בלתי הפיך בכך שלא תוכל להיפרע מהמשיב וכן יתייתר הצורך בשמיעת הערעור.

דיון

9.        לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

10.      הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק-דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403)..

           כידוע, כלל הוא, כי פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 5).

11.      באשר לעניינה של המבקשת - מבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיב בעיכוב ביצוע יתרת הפיצוי הכספי, לאחר שסכום של 250,000 ש"ח מתוך סך-כל הסכום שנפסק לזכות המשיב כבר עוכב, לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכב תשלום יתרת הפיצוי הכספי, ידו של המשיב על העליונה. 

12.      בנסיבות העניין, מתן עיכוב ביצוע חלקי, במובן זה, שתעכב המבקשת ברשותה סכום של 250,000 ש"ח מתוך סך-כל הסכום שנפסק לזכות המשיב, כפי שקבע בית-המשפט המחוזי בהחלטתו, מאזנת כראוי בין האינטרס של המשיב, כי יינתן לו, בשלב זה, חלק מזכותו לפיצוי ללא עיכובים לבין האינטרס של המבקשת להגנה על כספה.

           אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. החלטת בית-המשפט המחוזי, מיום 25.9.03, תישאר על כנה.

           המבקשת תשלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך 10,000 ש"ח.    

           ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ד (23.10.03).